בדיקת Videofluoroscopy (הוידיופלורוסקופיה) או בשמה המלא Videofluoroscopic Swallow Study – VFSS  היא בדיקת רנטגן הנערכת באמצעות טכנולוגית הפלואורוסקופיה (Fluoroscopy). "פלואורוסקופיה" או "שיקוף" בעברית הינה שיטת דימות אשר יוצרת תמונת וידאו רציפה באמצעות קרני רנטגן. בעזרת טכנולוגיה זו ניתן לקבל תמונה בזמן אמת של פנים האובייקט המוקרן. לאחר שפותחה טכנולוגיה זו בתחומים שונים ברפואה הומצאה בדיקת הVFFS. הבדיקה הומצאה בשנות ה70' של המאה הקודמת ובאותם ימים נחשבה לבדיקה העקרית להערכה של תפקוד מערכת הבליעה ואבחון דיספגיה (הפרעות בליעה). במרוצת השנים הומצאו בדיקות נוספות אשר מצריכות פחות אמצעים בכדי לבצע אותן כגון בדיקת FEES והשימוש בבדיקת VFSS פחת יחסית אך לא נעלם, בשל איכות הנתונים אותם ניתן לספק מבדיקה זו.

באילו מקרים נערוך בדיקת Videofluoroscopy

בדומה לבדיקות האחרות הבוחנות את תפקוד מערכת הבליעה, מטרתה העקרית של בדיקת הוידיופלורוסקופיה היא אבחון של הפרעות בליעה והשלכותיהן כולל הערכת אספרציות – שאיפת מזון ונוזלים לקנה הנשימה, מיקום שאריות מזון ויכולת להתמודד איתם ובעזרת המידע אותו נקבל למצוא את הטיפול היעיל ביותר בכדי להתמודד עם הליקוי. למרות דיוקה של בדיקת הוידיופלורוסקופיה, מידע על שאריות ואספירציות ניתן לקבל גם ללא חשיפה לרנטגן בבדיקה אנדוסקופית – FEES. על כן בדיקת VFSS אינה ברירת המחדל של בדיקות המאבחנות דיספגיה. בדיקה זו מצריכה משאבים וציוד יותר מתקדמים וגם הקרנה על המטופל בקרני רנטגן. על אף המורכבות המסוימת שיש ל    videofluoroscopy היא עדיין נותרת בדיקה בעלת חשיבות רבה מאוד גם בימים אלו.

שכן רמת הדויק ואיכות המידע שאנו נקבל מבדיקה זו הינו גבוה יותר משאר הבדיקות, הבדיקה מאפשרת הערכת כל שלבי הבליעה ומלואה מנגנון הבליעה משלב האוראלי (המצאות מזון בפה) עד השלב הוושטי.  על כן נבחר להשתמש בבדיקה זו במקרים בהם ישנם חשש לבעיות יותר מורכבות כמו לפני תכנון התערבות ניתוחי להפרעות בליעה, ובכל מקרה שנדרשת הבנה מלאה של תהליך הבליעה אצל המטופל ובמקרים שלא קיבלנו אבחון מדויק מספק בבדיקת FEES. בבדיקה Videofluoroscopy אנו מקבלים סרטון ישיר מתוך הקרנת מערכת הבליעה אצל המטופל באמצעות טכנלוגית הפלואורוסקופיה. בעזרת הבדיקה ניתן להבין במידה וישנם הפרעות בתהליך הבליעה אילו מנחי גוף, מאכלים ונוזלים שונים יכולים להחמיר את הפרעת הבליעה או לסרוגין יכולים להשפיע לטובה על התהליך אצל המטופל, יחד עם זאת יכולת בחינת השפעה של תמרונים שונים מוגבלת בשל מגבלות הזמן כדי להפחית חשיפה הקרינה.

כיצד מתבצעת בדיקת Videofluoroscopy

בדיקת הוידיופלורוסקופיה הינה בדיקת רנטגן. במהלכה, תיהיה הקרנה מפורטת של כל האיברים הלוקחים חלק במערכת הבליעה על גבי מסך. אורך הבדיקה כ30 דק' והיא מבוצעת בהכרה מלאה, כאשר המטופל נחשף לקרינה במהלך עד כ5 דקות בלבד. במהלך הבדיקה המטופל מקבל מזון ונוזלים המעורבבים עם “חומר ניגוד” מיוחד הנקרא “בריום”. חומר זה מאפשר לראות את המזון בתצלומי הרנטגן. בבדיקה זו נוצר מספר סרטונים קצרים של הבליעה בזמן אמת. בסרטונים ישנה צריכה של סוגי מזון ונוזלים בסמיכות שונה במנחים שונים כך שתפקוד מערכת הבליעה נבדק במספר מצבים. לאחר שיתקבל תיעוד של כל מצבי הבליעה הרצויים הבדיקה תפסק והנבדק יוכל לצאת מחדר הבדיקה.

סכנות בבדיקה

לבדיקה הוידיופלורוסקופיה אין סכנות מידיות המסכנות את מהלך הבדיקה או את חייו של המטופל באופן ישיר. עם זאת במהלך הבדיקה גופו של האדם הנבדק הינו נחשף למנת קרינה וחומר ניגוד מסוימים. לשם מזעור הנזקים ממהלך הבדיקה נעשים מאמצים בכדי לצמצם ככל האפשר את החשיפה לקרינה. הדבר נעשה בעזרת טכניקות ייעודיות לקבלת המידע המדויק ביותר מההקרנות תוך חשיפה מנימלית לקרינה במהלך הבדיקה. מנת קרינה שמטופל מקבל שווה בערך לקרינה מ4 צילומי חזה ועל כן הוידיופלורוסקופיה אינה נחשבת מסוכנת לאדם.

בנוסף לכך במהלך ה Videofluoroscopy ישנה סכנה שתהינה אספרציות במהלך צריכת הנוזלים והמזון כחלק מהבדיקה. אספרציות הן תוצאה ישירה של דיספגיה. במהלך VFSS נעשה ניסיון כביר תוך כדי בקרה הדוקה על תהליך הבדיקה בכדי לצמצם את כמות האספרציות ובכך לסכן כמה שפחות את הנבדק.

לאחר בדיקת Videofluoroscopy

כבר עם סיום הוידיופלורוסקופיה הנבדק יוכל לחזור לתפקוד מלא ולשגרת חייו. במידה ותתגלה במהלכה בעיה בתפקוד מערכת הבליעה יתואם טיפול מתאים תוך התייעצות של הרופא המטפל עם הנבדק זאת מתוך המידע שהופק ממהלך הבדיקה.