כל מה שצריך לדעת על בדיקת FEES
בדיקת FEES(fiberoptic endoscopic evaluation of swallowing) הנקרא בעברית "הערכה אנדוסקופית של מנגנון הבליעה" הינה הכלי הראשון והעיקרי בו נשתמש לצורך אבחון של הפרעות בליעה . בדיקת FEES נעשת על ידי הכלי "אונדסקופ". כלי זה הוא למעשה סיב אופטי גמיש אשר בקצהו ישנה מצלמה המחוברת למסך בו צופה הגורם הבודק. מכשיר האנדוסקופ מוחדר דרך האף ובעזרתו ניתן לקבל תמונה מקיפה של תהליך הבליעה, תפקוד מערכת ואת חומרת הדיספגיה אצל הנבדק. הבדיקה להערכת אנדוסקופלית של מנגון הבליעה הומצאה ב1988 באותם שנים טכנלוגיות הבדיקה היו פחות מתקדמות. איכות התמונה הייתה ירודה, פרטים רבים לא היו ברורים, לא הייתה אפשרות הקלטה והיה ניתן לראות את תהליך הבדיקה רק דרך עינית. כיום הודות להתקמדות הטכנלוגית איכות התמונה המתקבלת עלתה משמועתית והדבר מוביל לשיפור ביכולת הניתוח של תוצאות הבדיקה.
מדוע צריך בדיקת FEES
כפי שהוזכר קודם בדיקת FEES היא הבדיקה הראשונית אותה נבצע כאשר ישנו חשש להפרעות בליעה במהלך בדיקה קלינית. רגישות של בדיקה קלינית בגילוי אספירציות ויכולתה לנבא את חומרת השאריות הנתקעות בגרון נמוכה יחסית. לכן קיים צורך בהערכת בליעה אובייקטיבית. לעתים תחושה מעיקה בגרון ושיעול בעת צריכה של אוכל או שתיה לא תמיד מצביעים על כניסת מזון לדרכי הנשימה אלא יכולה להיות תגובה לשאריות בוושט או להפרעה בתנועתה. בנוסף לכך עלולה להתרחש תופעה מסוכנת אף יותר והיא כניסת מזון או נוזל לריאות ללא תגובה של שיעול (אספירציות שקטות). על כן כאשר ישנם תסמינים היכולים להעיד על נכחותן של הפרעות בליעה יהיה צורך ברוב המקרים לערוך בדיקת FEES.
בעזרת הבדיקה להערכת מנגון הבליעה ניתן לאתר את מקור הבעיה ואת הגורמים לדבר. עם המידע המתקבל יוכל הרופא למצוא את הטיפול היעיל ביותר. בהערכה האנדוסקופלית של מנגון הבליעה ניתן להבין במידה וישנם הפרעות בתהליך הבליעה אילו מנחי גוף, מאכלים ונוזלים שונים יכולים להחמיר את בעיית הבליעה או לסרוגין יכולים להשפיע לטובה על התהליך אצל המטופל.
כיצד מתבצעת בדיקת FEES
בדיקת FEES עורכת כ30 דקות ונעשת ברוב המקרים ללא הרדמה מקומית. לפני הבדיקה, אין צורך בצום או התאמת התזונה אך מומלץ להימנע מאכילה זמן קצר לפני הבדיקה. עם תחילת ההליך הרופא מחדיר את מכשיר האדוסקופ דרך האף לתוך הלוע. כאשר האנודוסקופ ממוקם במקום הרצוי ותתקבל תמונה במסך האנדוסקופ תחל הבדיקה.
בשלב הראשון – הרופא יתמקד באמצעות המצלמה המיוחדת באזור הלוע והגרון. הוא יבדוק את המבנה של הגרון ואת יכולת הבליעה של הרוק ללא כל מזון אחר.
בשלב השני – המטופל יקבל מגוון מאכלים ונוזלים הצבועים בצבעי מאכל (בכדי להבחין בהם בצורה טובה על רקע הרקמות של הלוע והגרון). הרופא, לאחר הצפייה בתצלומים יאבחן את יכולת הבליעה של מזון ונוזלים במרקמים וגדלים שונים.
בשלב השלישי – בדיקת ההשפעה של תנוחות ותמרונים שונים על הבליעה ובסיוע קלינאית תקשורת להתאים תכנית התערבות טיפולית מתאימה תוך כדי הבדיקה.
סכנות בבדיקה
הערכה אנדוסקופית של מנגנון הבליעה נחשבת לבדיקה בטוחה שאינה מהווה סכנה ממשית לנבדק. עם זאת עדיין קיימים כמה סכנות היכולות להתרחש במהלך הבדיקה.
- תחושות חוסר נעימות
- דימום אפי
- בחילות והקאות
- מחנק ואספרציות – כניסה של מזון ונוזלים דרך קני הנשימה
בנוסף לכך במהלך הבדיקה ישנו סיכוי שתהינה אספרציות (שאיפת מזון לתוך קנה הנשימה) במהלך צריכת הנוזלים והמזון כחלק מהבדיקה. אספרציות הן תוצאה ישירה מדיספגיה. רק לאחר אבחון ההפרעה בבליעה ניתן להניח מתי הן מתרחשות אצל הנבדק, ועל כן אנו מלחתחילה נרצה לבצע בדיקה זו. במהלך הבדיקה נעשה ניסיון כביר תוך כדי בקרה הדוקה על מהלכה. הדבר נעשה בכדי לצמצם את כמות האספרציות ובכך לסכן כמה שפחות את הנבדק.
לאחר סיום בדיקת FEES
עקב הפשטות והיעלות של הבדיקה ברוב המקרים תהינה מסקנות כבר עם סיום ביצוע הבדיקה. אין צורך בהשגחה או בזמן התאוששות, והמטופל יוכל לחזור מיד לאחר הבדיקה לשגרת חייו. במידה ותתגלה בעיה בתפקוד מערכת הבליעה, המטופל יעודכן בכך. בעזרת המידע שהוסק ממהלך הבדיקה ובשיתוף פעולה של הרופא המטפל עם הנבדק ניתן יהיה להתאים את הטיפול היעיל ביותר במטרה להתמודד עם הקושי.