הפרעות בליעה או באנגלית Dysphagia (דיספגיה) הן קושי או עיכוב בהעברת מזון ונוזלים מהפה אל הקיבה דרך הלוע והוושט. הפרעות בליעה יכולות להופיע בכל הגילאים ובדרגות חומרה שונות והן נפוצות בקרב קשישים, חולים נוירולוגים כגון חולי פרקינסון, אנשים אחרי אירוע מוחי (CVA), פגיעות ראש (TBI) וגידולי ראש צוואר  (Head and Neck Cancer).

תהליך הבליעה הוא תהליך מורכב ויכולות להיות סיבות מגוונות לתפקוד הלקוי של מנגנון הבליעה. ניתן לסווג את הפרעות הבליעה באופן הבא:

Oropharyngeal Dysphagia

דיספגיה אורו-פארינג'יאלית (Oropharyngeal Dysphagia) היא הפרעת בליעה הנגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי במעבר המזון והנוזל דרך הפה והלוע. הפרעות בליעה מסוג זה יכולות להיגרם מחולשה או מחוסר תאום של שרירי הגרון, שרירי הפה, הלשון והלוע. הפרעה זאת מתבטאת בקושי בלעיסת מזון ובעיות בהעברת מזון ונוזלים מהפה, לגרון ולוושט. קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להופעתן של הפרעות בליעה מסוג זה:

נזק נוירולוגי: פגיעה פתאומית במערכת העצבים בגוף האדם כגון שבץ, ופגיעות ראש יכולה לגרום  לירידה חדה בתפקוד מערכת הבליעה ולהופעתן של הפרעות בליעה.

מחלות נוירולוגיות: מחלות נוירולוגיות כגון פרקינסון, ניוון שרירים, טרשת נפוצה ודמנציה יכולות לגרום לנזק משמעותי בתפקוד הבליעה ולהופעתן של הפרעות בליעה.

סרטן: סרטן בחלל הפה והגרון יכולים להוביל להפרעות בליעה.

טיפול בסרטן: טיפולים בסרטן מסוג רדיותרפיה באזורי הצוואר והראש יכולים לגרום להיווצרותם של הפרעות בליעה.

Esophageal Dysphagia

דיספגיה Esophageal Dysphagia הנגרמת כתוצאה מהפרעה במעבר "בולוס" של מזון בוושט. הפרעות בליעה מסוג זה יכולות להגרם כתוצאה מחסימה באזור ובתנועה לקויה של הוושט. הפרעות בליעה אלו פעמים רבות גורמות לתחושת מזון תקוע בגרון, גירוי וכאב בעת בליעת מזון ונוזלים. הגורמים העיקריים להפרעות בליעה וושטיות:

 אכלזיה (Achalasia): מחלה של הוושט אשר גורמת לחוסר הרפיה של סוגר התחתון של הוושט. בנוסף האכלזיה גורמת לכשל בתנועה הפריסטלטית, תנועה האחראית על דחיפת מזון מהבית הבליעה אל הקיבה דרך הוושט. כלל החולים במחלה סובלים מהפרעות בליעה וושטיות.

דלקת וושטית (Esophagitis): הדלקת הוושטית יכולה לגרום נזק לרקמות הוושט דבר היכול לגרום לכאב בבליעה, כאב בחזה ודיספגיה.

היצרות הוושט (Esophageal Stricture): הצרות של הוושט מקשה על ירידתו של מזון מהפה לקיבה דרך הוושט. תופעה זו יכולה להיגרם כתוצאה מנזק במערכת העיכול ויכולה להשפיע על היווצרותם של הפרעות הבליעה.

סרטן וושטי: יכול להוביל לחסימה ותפקוד לקוי של הוושט דבר היכול להוביל להפרעות בליעה וושטיות.

טיפול בסרטן: טיפולים בסרטן מסוג רדיותרפיה באזורי הוושט יכולים לגרום להיווצרותם של הפרעות בליעה וושטיות.

סקלרודרמה (Scleroderma): מחלה אוטואימונית (מחלת חיסון עצמי) נדירה אשר גורמת להתקשותם של רקמות בגוף ויכולה לגרום להפרעה בפריסטלטיקה (תנועתיות) של הוושט.

תסמני הפרעות בליעה

היות וקיימים גורמים רבים, היכולים לגרום לתפקוד לקוי באזורים רבים במערכת הבליעה, התסמינים של הפרעות הבליעה משתנים מאדם לאדם והם יכולים להופיע לעיתים באופן חלקי ואף לא להופיע בכלל. למרות זאת חשוב להכיר את כלל התסמינים של הפרעות הבליעה למקרה ואחד מהם יופיע בכדי לקבל עזרה ולאבחן את הפרעות הבליעה במהירות המרבית.

התסמינים העיקריים של הפרעות בליעה הם:

• שיעול
• קושי פיזי לבצע את פעולת הבליעה
• כאב ואי נוחות בעת בליעת מזון ונוזלים
• חנק
• הרגשה שהמזון "תקוע"
• שינוי הקול בעת בליעת מזון ונוזלים
• ריור
• דלקת ריאות חוזרת
• ירידה חדה במשקל

סיבוכים של הפרעות בליעה

ישנם מקרים בהם הפרעות הבליעה מובלים לסיבוכים ואף לעיתים מסכנים את החיים של הלוקה בהם. סיבוכים אלו מתרחשים לרוב כאשר ישנה הזנחה של הפרעות הבליעה או כאשר ישנם הפרעות בליעה ללא תסמינים כלל אך הם עדיין פוגעים בתפקוד התקין של תהליך הבליעה.

הסיבוכים השכיחים ביותר עקב הפרעות הבליעה:

• דלקת ריאות תשניקית (Aspiration Pneumonia) – דלקת ריאות תשניקית הינה זיהום ריאתי הנוצר כתוצאה מאספרציות (כניסה של מזון ונוזלים לקנה הנשימה ולריאות בזמן הבליעה).
• חנק – עקב התפקוד הלקוי של מערכת הבליעה מזון ונוזלים יכולים להיכנס לקנה הנשימה. מצב זה יכול לגרום להיחנקותו של האדם ובמקרים מסוימים אף להוביל למוות.
• ·        תת תזונה והתייבשות – לעיתים קרובות, אדם הלוקה בהפרעות הבליעה מפחית בצורה משמעותית את המזון והנוזל אותו הוא צורך. דבר זה יכול לגרום למצב של תת תזונה והתייבשות. ההפחתה בצריכת המזון נוצרת ברוב המקרים כתוצאה מהקושי והכאב בבליעה ומהפחד להיחנק מהמזון והנוזלים אותם בלע.

אבחון הפרעות בליעה

הפרעות בליעה יכולות להיגרם מסיבות רבות, והגורמים להן יכולים להיות רבים. לפיכך חשוב מאוד לאבחן את הפרעות הבליעה בצורה המדויקת ביותר בכדי להבטיח את הטיפול המיטבי. שכן בעיות בליעה מורידים בצורה משמעותית את איכות החיים של הלוקה בהן ואף לעיתים מסכנים את חייו. במטרה להבטיח את דיוקו של אבחון תפקוד בעיות הבליעה האבחון יבוצע ע"י רופא מומחה לאף אוזן גרון וקלינאי תקשורת מוסמכים. ד”ר מיכאל דרנדל במרפאתו משתמש בשני כלים עיקריים וייחודיים לאבחון הפרעות הבליעה אצל המטופל:

בדיקת FEES

בדיקת FEES (הערכה אנדוסקופית של מנגנון הבליעה) הינה הכלי הראשון והעקרי בו נשתמש כאשר אנו רוצים לחקור הפרעות בליעה. תהליך הבליעה הינו תהליך מורכב ביותר והוא כולל בתוכו פעילות של 30 שרירים ו6 עצבים. לכן, כאשר ישנם הפרעות בליעה אצל האדם קיים קושי רב באבחון גורם הבעיה ובמקרים אלו נעזר בבדיקת הFEES. מטרתה העיקרית של הבדיקה היא אבחון בעיות בליעה ובחינה כיצד משפיעים סוגי מזון שונים, תנוחות וטכניקות שונות על אופן בליעתו של המטופל.

מהלך בדיקת FEES

בדיקת FEES מבוצעת ללא צורך בהרדמה ואורכת עד חצי שעה לרוב. במהלך הבדיקה הרופא מחדיר את האנדוסקופ דרך האף לתוך הלוע. כאשר האנדוסקופ ממוקם תחל הבדיקה. מהות בדיקת FEES היא הערכת אנטומיה של בית הבליעה עם הערכת תחושה או חולשת שרירים, ובדיקת תפקודם של אותם שרירים האחראים לתהליך הבליעה ולזיהוי תפקוד לקוי במקרה של הפרעות בליעה.

בשלב הראשון – הרופא יתמקד באמצעות המצלמה המיוחדת באזור הלוע והגרון ויבדוק את המבנה של הגרון ואת יכולת הבליעה של הרוק ללא כל מזון אחר.

בשלב השני – המטופל יקבל מגוון מאכלים ונוזלים הצבועים בצבעי מאכל (בכדי להבחין בהם בצורה טובה על רקע הרקמות של הלוע והגרון) והרופא, לאחר הצפייה בתצלומים יאבחן את יכולת הבליעה של מזון ונוזלים במרקמים וגדלים שונים.

בשלב השלישי – בדיקה השפעה של תנוחות ותמרונים שונים על הבליעה ובסיוע קלינאית תקשורת  להתאים תכנית התערבות טיפולית מתאימה תוך כדי הבדיקה.

בדיקת FEES עד הבית

במקרה ואין ביכולתו של המטופל להגיע למרפאה ולעבור את בדיקת הFEES, ד"ר מיכאל דרנדל מגיע עד ביתו ומבצע את בדיקת הFEES על יד מיטת המטופל באמצעות התקן מיוחד המתחבר לטלפון הנייד. התקן זה מחבר בין האנדוסקופ לטלפון והופך את הטלפון למסך של האנדוסקופ בעזרתו ניתן יהיה לבצע את הבדיקה. באמצעות האנדוסקופ הנייד ניתן לבצע את בדיקת FEES "בתנאי שטח" במטרה להבטיח אבחון לכל מי שזקוק לו.

בדיקת  videofluoroscopy

בדיקת videofluoroscopy או בשמה המלא Videofluoroscopy Swallowing Test – VFSS הינה בדיקת רנטגן הנערכת באמצעות טכנולוגית הפלואורוסקופיה (Fluoroscopy). מטרתה של הבדיקה היא לבדוק את האנטומיה והפיזיולוגיה של הפה, הלוע והוושט בכדי לנסות ולמצוא את הגרום להפרעות הבליעה.

מהלך בדיקת Videofluoroscopy

במהלך ה Videofluoroscopyהמטופל מקבל מזון ונוזל המעורבבים עם “חומר ניגוד” מיוחד הנקרא “בריום” המאפשר לראות את המזון בתצלומי הרנטגן. בבדיקה זו נוצר סרטון קצר של הבליעה בזמן אמת. באמצעות הסרטון הרופא יכול לבדוק את תפקוד מערכת הבליעה, האם אוכל נכנס לדרכי הנשימה ובחינה כיצד משפיעים סוגי מזון שונים, תנוחות וטכניקות שונות על אופן בליעתו של המטופל.

טיפול בהפרעות בליעה

בכדי לאפשר איכות חיים גבוה ככל האפשר ואת הדרך המיטבית למתן מזון ונוזלים ללוקה בהפרעות הבליעה יש להתחיל מוקדם ככל האפשר בטיפול בדיספגיה. קיימים כיום מגוון אפשריות טיפול. את בחירת סוג הטיפול נעשה רק לאחר אבחון מעמיק של אופי הפרעות הבליעה בכדי להתאים את הטיפול המיטבי למטופל. במרפאתו של ד"ר מיכאל דרנדל ישנו שימוש במגוון שיטות טיפול:

טיפול בליעה עם קלינאית תקשורת – באמצעות תרגלים ושיטות בליעה מיוחדים אשר ילומדו בעזרת קלינאית תקשורת מוסמכת, ניתן להפחית משמעותית את הסיכוי לאספירציות (כניסת מזון לקנה הנשימה) ואת יכולת הבליעה של המטופל. תרגלים אלו ישפרו את שרירי הבליעה השונים ואת דרך פעולתן. 

דיאטה – ישנם מזונות ונוזלים אשר יהיו יותר קלים לבליעה למטופל מאשר אחרים. באמצעות התאמת תפריט מזון מיוחד הכולל את אותם מזונות ונוזלים ניתן להפחית את הסיכוי להתייבשות, תת תזונה ואספירציות.

הזרקת בוטולין טוקסין (Botox) – מבוצע לרוב במקרים בהם ישנה חוסר הרפיה של סוגר הוושטי עליון (שריר קריקופרינגאוס) או סוגר הוושטי התחתון (אכלזיה – Achalasia). הבוטולין הינו רעלן שגורם להרפיה של השריר עליו הוא מוזרק.  להבדיל מאזורים אחרים בגוף פעילות של הזרקת בוטוקס לסוגר העליון יכולה לעתים להשפיעה גם למשך מספר שנים ולא לחודשים בודדים.

הרחבת הוושט (Esophageal Dilatation) – במקרה וישנה היצרות של הוושט (Esophageal Stricture) ישנו צורך להרחיב את הוושט בכדי לאפשר מעבר מזון ונוזלים תקין דרכה. לצורך כך יבוצע הליך הרחבת הוושט באמצעות בלון. הבלון מנופח בצורה מכאנית ובכך מרחיב את הוושט עימו. הליך זה לרוב מבוצע תחת שיקוף.

הזנה בצינורות – ישנם מקרים חמורים בהם תהליך הבליעה מסכן בדלקת ריאות תשניקית, תת תזונה והתייבשות. במידה ולא ניתן לתת כלכלה באף צורה בטוחה ובגלל הסיכון הרב הכרוך בבליעה יחובר צינור הזנה דרך האף (זונדה) או בעזרת גסטרוסקופיה יחובר צינור ששמו גסטרוסטום אנדוסקופי (PEG)  ישירות לקיבה בכדי לאפשר הזנה בטוחה של המטופל.