ניתוח כפתורים (ventilation tubes insertion) הוא ניתוח בו נעשה נקב באזור עור התוף. דרך אותו הנקב מוכנסת צינורת זעירה המכונה גם "כפתור" בשל צורתו הדומה והיא מתקבעת בעור התוף.

עור התוף

עור התוף הוא קרום דק באוזן הנמצא בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונית. המטרה העיקרית של עור התוף הוא העברה והגברה של תנודות אוויר מבחוץ לעצמות השמע הנמצאות באוזן התיכונית המפורשות לאחר מכן כקול.

מדוע מבוצע ניתוח כפתורים

ניתוח כפתורים הוא ניתוח נפוץ ונעשה לרוב בקרב ילדים אך ישנם מקרים בהם גם מבוגרים יצטרכו לעבור את ההליך. הסיבה העיקרית שבעקבתה יבוצע הניתוח היא הצטברות של נוזלים בתוך האוזן התיכונית.

חשוב לציין כי הצטברות של נוזלים בחלל האוזן זהו דבר מאוד שכיח בעיקר בקרב פעוטות וילדים שלרוב חולף לבד כעבור מספר חודשים ולכן לא כל מקרה של הצטברות של נוזלים באוזן התיכונית יאלץ המטופל לעבור הליך כירורגי. אף טיפול תרופתי לא הוכיח עצמו כטיפול יעיל למניעת נוזלים ולא ניתן לפתור זאת באמצעות תרופות, מנגד נוזלים לרוב חולפות לבד ולא מקובל לבצע ניתוח ללא מעקב.

כאשר הצטברות של נוזלים באוזן הופכת להיות לכרונית ומפריע לשמיעה והתפתחות הדיבור כתוצאה מכך המטופל יצטרך לעבור ניתוח כפתורים. סיבה נוספת לניתוח יכולה להיות דלקות אוזניים חוזרות.

מטרתו העיקרית של הניתוח היא אוורור וייבוש חלל האוזן והחזרת איזון הלחצים בתוך האוזניים. לאחר נפילתם של הכפתורים וסגירת הנקב נוזלים לרוב (מעל 90%) לא חוזרים עד רמת שמצריכה ניתוח חוזר.

לעתים הגדלת "שקד השלישי" – אדנואיד ותגובה הדלקתית סביבו או חסימה מכנית יכולים לתרום להצטברות של נוזלים באוזניים ושילוב של שקד השלישי בניתוח יכול למנוע צורך בניתוח חוזר בעתיד.

ד"ר מיכאל דרנדל במרפאתו, אורך בדיקות מעמיקות בעזרתן ניתן להגיע להבנה בצורך של ניתוח כפתורים.

מהלך ניתוח כפתורים

ניתוח כפתורים נחשב להליך כירורגי פשוט למדי בעל אחוזי הצלחה גבוהים ואורך כרבע שעה בלבד. בניתוח לא נעשים חתכים חיצוניים כלל מכיוון שכל הניתוח נעשה דרך תעלת האוזן. הניתוח הינו אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בקרב פעוטות וילדים. עם זאת בקרב ילדים הוא יבוצע לרוב בהרדמה כללית ואצל מבוגרים דר' דרנדל מבצע את הניתוח במרפאתו תחת הרדמה מקומית.

לאחר תחילת השפעתה של ההרדמה ינקב המנתח חור מזערי בעור התוף. דרך החור שנוצר, הוא ישאב מאוזן תיכונה את הנוזלים שהצטברו. לבסוף במקום החור תוחדר צינורית דו כיוונית (כפתור). מטרתה של הצינורית היא למנוע את היסתתמו של החור תוך וויסות הלחצים וניקוז הנוזלים בתוך האוזן.

לאחר הניתוח

לאחר סיום הניתוח במידה והוא עבר בהרדמה מלאה יעבור המטופל להתאוששות ותוך כמה שעות בודדות יוכל לשוב לביתו. בימים הראשונים שלאחר הניתוח עלולות להיות הפרשות מהאוזניים ואף ייתכן כי יהיו גם מוגלתיות. תופעה זאת אמורה להיעלם ימים בודדים לאחר הניתוח. במידה ולא ייעלמו ההפרשות יש ליצור קשר עם רופא אף אוזן גרון ולחזור לבדיקה רפואית. הפרשה חולפת קלה מהאוזניים שכיחה לאחר ניתוח כפתרים ומטופלת ע"י טיפות אנטיביוטיות, לא כל טיפות אנטיביוטית מותאמות לאוזן עם נקב ומשתמשים בטיפות שלא פוגעות בשמיעה במידה ועוברות דרך הנקב כגון "צילוקסן", "נפלוקסצין", או "אופלוקס".

כבר עם תום הניתוח אמור המטופל לחוש בהקלה גדולה ושיפור משמעותי בשמיעה והמטופל יוכל לחזור לשגרת חייו. את הכפתור עצמו המטופל לא ירגיש כלל עקב גודלו המזערי ולאחר מספר חודשים הנקב שנוצר במהלך הניתוח ייסתם והכפתור ייפלט מעצמו. ישנם מקרים חריגים מאוד בהם הכפתור אינו נפלט מעצמו לאחר שנתיים קיים צורך להוצאתו בהרדמה מקומית לרוב. במידה והחור בעור התוף אינו נסתם באופן טבעי המטופל יאלץ לחזור ולעבור הליך נוסף. סיכון לנקב לאחר נפילתם של כפתורים הוא סביב 3% ועולה במדיה ויש צורך להשתמש בכפתור "קבוע". קיים צורך במעקב מתמיד לאחר ניתוח כפתורים עם פגישות עקביות כל 3-4 חודשים עד נפילת הכפתור וסגירת הנקב. מעקב עקבי אמור למנוע סיבוכים נדירים של הניתוח כגון דלקת כרונית (כולסטאטומה) וחשיבות של המעקב רבה.

לפי הגישה הישנה יותר ההמלצה הייתה לא להרטיב את האוזניים כלל בשל סכנת דלקת, אבל מחקרים מעודכנים מראים שדלקות נדירות בחשיפה למים ואין צורך בהמלצה גורפת להימנע ממים לאחר ניתוח כפתורים. ד"ר מיכאל דרנדל לא ממליץ להימנע ממים לאחר ניתוח הכנסת צינוריות אוורור(כפתורים), מלבד שבוע ראשון לאחר הניתוח או צלילה.